עיצוב הוא שם המשחק (התווסף ל"מפגעים" ב-17.05.2007)
כבר בימי קדם פאר והדר היו סימני ההיכר של השלטון. כל דבר היה מעוטר ומקושט, כך שעושר השלטון וכוחו ייבדלו מדירי החזירים בהם גרו ההמונים. ככל שהזהב, השש, הארגמן והתכלת היו בולטים יותר, כך נתפס בעליהם כחשוב וכשוע-עם. מתברר כי אולי הציוויליזציה התפתחה באלפי שנותיה, אך טבע האדם נותר כשהיה. מאז החל האדם ליצור לעצמו כלים, לא די היה בפונקציונליות הפריט - הוא חייב היה להיות מעוצב ובעל אמירה משלו. לעיתים, על חשבון הפונקציונליות. כך היו מרכבות המלכים מעוטרות בזהב, ודי להציץ בספר שמות, בתיאור עבודתו של בצלאל בהכנת המשכן, על מנת לאשש טענה זו. מימי הביניים והלאה, היו אלה האיטלקים והצרפתים שקבעו את אמות המידה העיצוביות. שכיות חמדה תרבותיות וארכיטקטוניות פזורות עד היום ברחבי איטליה וצרפת, כסמל וכאות לחשיבות שייחסו האטרוסקים, הלומברדים והגאלים לעיצוב.
(מגזין "אוטו" -ערן דובדבני, להמשך הכתבה לחץ כאן...)
מחבלי זרימה (התווסף ל"מפגעים" ב-17.05.2007)
קשים חייו של מהנדס האווירודינמיקה. פרט לכך שעליו להתאים את תוכניותיו לשיגעונם של המעצבים, עומד לו לרועץ התווך, דרכו יש להסיע את המכונית. האוויר שאנו נושמים הוא גם זה המשפיע על התקדמות הרכב, לא פחות מחוסן המנוע. זאת ועוד - הדרישות הנובעות מההתנהגות הדינמית של הרכב, הסתירה שבין נסיעה בקו ישר לבין פניות, בין עליה במעלה לבין נסיעה במורד, מול הרוח או עם כיוונה - כל אלה מציבים אתגר שיש לפתור בזמן נתון ובאילוצי תקציב. אפילו בעולם הבלתי-מוגבל (מבחינת משאבים) של פורמולה 1, פתרונות אולטימטיביים טרם נמצאו. השוני בין מכוניות של קבוצות שונות, כמו גם בין דגמי אותו יצרן מעונה לעונה, רק מוכיחים כי רב הנסתר על הגלוי.
(מגזין "אוטו" -ערן דובדבני, להמשך הכתבה לחץ כאן...)
תדליק וינקר ואור ברקס, בבקשה (התווסף ל"מפגעים" ב-17.05.2007)
לאחר יישום הלדים לתאורת הרכב, נפתח צוהר למימוש יתרונותיהם לכל היקף המכונית. העובדה שללדים אין תיל להט הרגיש לזעזועים, בפרט בטמפרטורות העבודה הגבוהות שלו, מאפשרת יישום פשוט לכאורה, תוך ניצול עוצמת ההארה ואורך החיים, למול צריכת הזרם הנמוכה.
התאורה האחורית במכוניות החלה להשתנות רק בשנים האחרונות, לאחר עשורים שלמים בהם השינויים היו קוסמטיים בלבד. עיצוב הפנסים האחוריים היה כר נרחב למעצבים, שכן ההשפעות האווירודינמיות שלהם היו פחותות משל אלו הקדמיים, לכן ראינו לאורך השנים עיצובים מעניינים, מוזרים, אקסטרווגנטיים ועוד.
(מגזין "אוטו" -ערן דובדבני, להמשך הכתבה לחץ כאן...)
עירוב תחומים (התווסף ל"מפגעים" ב-17.05.2007)
עד מחצית שנות ה-90, חיי כותבי דברי הימים של רכב השטח היו נוחים ופשוטים. כל דבר היה מונח במקומו, לכל דגם היה מקום מוגדר, והגומחות (נישות) המקובלות בעולם, היו אף הן מוגדרות. בתחום הירידה מהכביש היה ברור כי אם חשקה נפשך בטיולים בסגנון הסיירת, לבחינת יכולת העבירות של רכבך במעלה זיק, לדוגמא, יכולת לבחור באחת משתי אפשרויות: 1. ''רכב-שדה'' - ג'יפ CJ, לנדרובר דיפנדר, סוזוקי סמוראי ומאוחר יותר לנדקרוזר 70 וכמובן סופה; 2. ''רכב-שטח'' שהיה מבחינה מכנית דומה לנ''ל - שלדת סולם, הילוך-כוח - אך בעל מרכב אחר. מבנה המרכב פגע מבחוץ ביכולת השטח, אך בתמורה העניק בפנים מרחב ואיכות חיים שלא היו ידועים עד אז למטיילי השטח.
(מגזין "אוטו" -ערן דובדבני, להמשך הכתבה לחץ כאן...)
היפים והאצילים (התווסף ל"מפגעים" ב-17.05.2007)
גם לאחר המצאת נורות ההלוגן, פיתוח הנורות לא נפסק. עד שנת 1986 לבשו כל פנסי המכוניות כיסוי מגן מזכוכית. תפקיד הזכוכית היה, פרט להגנה על הפנסים מאבנים המועפות על ידי גלגלי המכוניות שלפניהן, בעיקר לכוון את אלומת האור במיקוד הנכון ובאי-סימטריה הנדרשת. לשימוש בזכוכית היו מספר חסרונות: עיבודה המכאני היה יקר, בשל ייצור תבנית המנסרה האופטית שקבעה את אופי הטלת אלומת האור. נוצר צורך להשתמש בזכוכית מחוסמת עקב הסכנה שבהתפוצצות זכוכית חמה הבאה במגע עם גשם קר, וכל שבר בזכוכית חייב להחליפה בעלות משמעותית. עובי הזכוכית הנדרש לעמידה בתנאי פגיעת אבנים וההלם התרמי הנוצר בעת פגיעת גשם קר בזכוכית החמה, גרמו לכך שמשקל הפנס הקדמי היה גדול, וחייב דיאטה רצינית.
(מגזין "אוטו" -ערן דובדבני, להמשך הכתבה לחץ כאן...)
תפקידן לגרום לרכב לא להיכנס למצבים קיצוניים ומסוכנים שעלולים להוביל לתאונה, לדוגמא : החלקה.
תפקיד נוסף, הקטנת הנזק במצבים קיצוניים בהם הרכב נמצא.
קיימות מספר מערכות עזר ברכב, להלן העיקריות :
ESP מערכת למניעת החלקת הרכב.
חלקי המערכת מתערבים במידת הצורך במערכת הבלימה של הרכב ובכך שולטים על תנועתו במצבים קיצוניים לדוגמא סיחרור הרכב כתוצאה מהחלקה, "זריקת" זנב הרכב.
סרטונים מומלצים בנושא מערכות העזר ברכב
|
|
|
|
|
|
מערכת עזר ברכב,ABS
|
מערכת עזר ברכב,ESC
|
מערכת עזר ברכב,ESP
|
מערכת עזר ברכב,AIRBAG
|
לאחר יישום הלדים לתאורת הרכב, נפתח צוהר למימוש יתרונותיהם לכל היקף המכונית. העובדה שללדים אין תיל להט הרגיש לזעזועים, בפרט בטמפרטורות העבודה הגבוהות שלו, מאפשרת יישום פשוט לכאורה, תוך ניצול עוצמת ההארה ואורך החיים, למול צריכת הזרם הנמוכה.
התאורה האחורית במכוניות החלה להשתנות רק בשנים האחרונות, לאחר עשורים שלמים בהם השינויים היו קוסמטיים בלבד. עיצוב הפנסים האחוריים היה כר נרחב למעצבים, שכן ההשפעות האווירודינמיות שלהם היו פחותות משל אלו הקדמיים, לכן ראינו לאורך השנים עיצובים מעניינים, מוזרים, אקסטרווגנטיים ועוד.
(מגזין "אוטו" -ערן דובדבני, להמשך הכתבה לחץ כאן...)
שלדה – שימוש בחומרים קלים
בוב איטון, מנכ''לה לשעבר של קרייזלר, אמר פעם, כי במאה העשרים, המכונית שינתה את פני החברה האנושית - ואילו במאה העשרים ואחת, החברה תשנה את הרכב. הגישה הירוקה של העשורים האחרונים משפיעה רבות על יצרני הרכב, ובדפים אלה נבחן את ההשפעה על תכנון השלדה והמרכב - ובפרט: החומרים מהם הם עשויים.
(מגזין "אוטו" -ערן דובדבני, להמשך הכתבה לחץ כאן...)
רבים מאתנו יודעים מה מידות הצמיג המותקן במכוניותינו ואף יודעים לקרוא את המידות הרשומות על דופן הצמיג ולהבין את משמעותן. אך המידע הרשום על דופן הצמיג הוא נרחב בהרבה, וכולל אוצר בלום של מידע, ליודע לפענחו. בין היתר, מפרטת תעודת הזהות הצמיגית את יצרן הצמיג, מתי יו?צר, באילו תקנים הוא עומד, מה המהירות, העומס ולחץ האוויר המרביים המותרים בו ובמה הם שונים מנתוני יצרן הרכב, מה עמידות הצמיג בטמפרטורה, בשחיקה ומה איכותו בבלימה. אם כל הרשום על דופן הצמיג יהיה נהיר לנו בבואנו לקנות צמיג חדש, חזקה עלינו כי "מבצע" שיוצע לנו לרכישת צמיג במחיר מופחת, יוכל להיבחן בעיניים מקצועיות יותר, שתוכלנה להבין מדוע המחיר מופחת. לגזור ולשמור.
(מגזין "אוטו" -ערן דובדבני, להמשך הכתבה לחץ כאן...)
סרטונים מומלצים בנושא צמיגים
|
|
|
|
|
|
צמיגי הרכב
דברים חשובים לדעת
|
צמיגי הרכב
דברים חשובים לדעת
|
צמיגי הרכב
דברים חשובים לדעת
|
צמיגי הרכב
דברים חשובים לדעת
|
עם עליית משקל המכוניות ומהירותן בשנות ה-50', הוברר כי גם מערכת בלמים הידראולית דורשת מהנהג מאמץ רב בבלימה. אצו-רצו המהנדסים לפתח מנגנון עזר לנהג, על מנת לייעלה. הפתרון הראשון שנבחר היה להשתמש בתת הלחץ הקיים כבר במכונית, ולתעלו לתגבור כוח הבלימה.
(מגזין "אוטו" -ערן דובדבני, להמשך הכתבה לחץ כאן...)
הנהג היושב במושבו נהנה מזווית ראיה משופרת ביחס לתנועה ולכביש. אלא שדווקא המערכות שמתחת לרגליו, לפניו ומאחוריו, נסתרות מעיניו וכשירותן באה לידי ביטוי רק בתפקודן. אלא שמכונה מורכבת כמו מכונית, המשלבת מערכות רבות של מכאניקה, חשמל, אלקטרוניקה, פניאומאטיקה והידראוליקה, לא יכולה להסתמך על אוזן הנהג הממוצע ועל תחושותיו על מנת לשמור על רמת כשירות נאותה, אמינות ותפקוד. שומה על מערכות הרכב לעדכן את הנהג במצבן, ורצוי גם בטרם כשל מקומי יהפוך לבעיה כללית משביתה ויקרה.
(מגזין "אוטו" -ערן דובדבני, להמשך הכתבה לחץ כאן...)
מדידת מהירות, סל"ד ומרחק נערכת באמצעות שלושה מכשירים הנמצאים ברכבנו ומשרתים אותנו באופן היום-יומי ביותר, גם אם יש מי שאינם מתייחסים אליהם כאל מכשירי חיווי חשובים, ותצוגתם מהווה אך ורק המלצה. שלושה אלה הינם מד המהירות - הספידומטר, מד המרחק - האודומטר ומד סיבובי המנוע - הט?כו?מטר. בעוד כולנו עושים שימוש במד המרחק ובמד המהירות, גם אם זה האחרון רק על מנת לדעת "כמה סוגרת" מכוניתנו, הרי מד סיבובי המנוע, הנמצא כיום כמעט בכל מכונית, הוא פחות בשימוש, ולא בצדק.
"מוטב לבלום סוסים אצילים מאשר לדרבן שוורים עצלים'' - אימרה אלמותית זו של משה דיין בהיותו רמטכ''ל, בגרסה כזו או אחרת, אף אם לא כוונה לסוסי המנוע, נכונה גם נכונה למכוניתנו. כבר אז הבין דיין כי הבלימה חשובה לא פחות מהתאוצה. אך כמה מאיתנו באמת מקדישים תשומת לב לטיפול ובדיקת מערכת הבלמים בתקופה שבין מבחני הרישוי השנתיים (הטסט)? וכמה מאתנו באמת מקפידים על רכישת מכוניות עם בלמי דיסק מלפנים ומאחור ומערכת ABS? כאשר השיקול המיידי הוא הכסף היוצא מהכיס, שיקולי הבטיחות נדחקים בדרך כלל הצידה, מגובים בתחושה האנושית של ''לי זה לא יקרה''.
(מגזין "אוטו" -ערן דובדבני, להמשך הכתבה לחץ כאן...)