Share

מאמרים

עייפות כרונית 
נכתב על ידי דדי ברעם   [ 22/06/2008 ]

 

מי מאיתנו לא זוכר (או עדיין חווה זאת) שכשגבר ישראלי מגיע למילואים הוא באופן אוטומאטי נהפך להיות עייף, רעב וחרמ....? הפעם ברצוני לדבר איתכם על הסימפטום הראשון –העייפות – כאשר על הסימפטום השני והשלישי נייחד כתבה אחרת. לעיתים, כמדריך לנהיגה מונעת, אני שואל את הכיתה: "אבקש שירים את ידו מי שאיננו עייף וחושב שהוא ישן מספיק שעות במשך השבוע" בהתחלה לא מצביע איש. גם אם אני "לוחץ" ומעודד השתתפות, במקרה הטוב, מרימים ידיים אחד או שניים מתוך כיתה של שלושים איש. ואז השאלה הראשונה שלי לאותם מצביעים היא "האם אתם נשואים"? ומסתבר לי תמיד שלא ! אדם בוגר זקוק לכ- 8-9 שעות שינה ביממה. נדיר הוא שאנו מסוגלים למלא צורך זה במלואו באורך החיים המודרני. רובנו ככולנו עובדים שעות נוספות מעבר לשעות הסטנדרטיות, "מבלים" בפקקים מתישים בדרך לעבודה ובדרכנו חזרה - וזה אגב, בשונה מרוב עמיתנו האירופאים אשר (למזלם) יכולים להשתמש ברכבת התחתית היעילה והמהירה (ואיזה מזל שאין שם קליטה בטלפון הסלולארי). במהלך הנסיעה, חלקנו "לוקחים" את העבודה למכונית, אם פיזית ואם מחשבתית ומשוחחים עם עמיתים לעבודה או עם הבוס כדי לא להפסיד זמן. הפקק הוא גם הזמן שאנו מנצלים לשיחה עם מי שאין לנו זמן בשבילו בשעות העבודה – בד"כ חברים, משפחה מורחבת וכד'. ואז –כמאמר תשדיר השירות בטלוויזיה – מגיעות "העיזים". האישה (בד"כ) פוקדת עלינו לקנות כך וכך, ובדרך לעבור גם אצל... ולהחזיר את הילד מהחוג וכיוצא בזה. לא פלא שאין לנו מנוחה. הנסיעה ברכבנו הפרטי, שהייתה עבורנו מפלט של שקט לפני עידן הטלפון הסלולארי, דורשת מאיתנו היום הרבה מעבר לכישורי נהיגה. "סטייה מנתיב הנסיעה" וכתוצאה מכך, לעיתים קרובות, תאונה חזיתית, מהווים את הגורם השני בשכיחותו לתאונות הדרכים במדינת ישראל. אין לי ספק שאם היינו יכולים לחקור (הבעיה היא שלא תמיד יש את מי לשאול) את הנהג המעורב בתאונה, היה מתברר לנו שהוא שיחק באותו הסרט בו אנו מככבים בעצמנו, אלה שהוא "מתח" את החבל קצת מעבר ליכולותיו. לעייפות, מעבר לחסרונותיה, יש יתרון אחד בולט: היא מאותת לנו על קיומה. ממש כמו שהבטן מאותת לנו שאנו רעבים ואז אנו עושים את הכל כדי "לפייס" אותה עם מאכל כלשהו, הרי שכאשר אנו מקבלים מסר ברור שגופנו עייף – אנו מפהקים, "מנקרים" – בעיקר ברמזורים, זה הזמן בו אנו צריכים למלא לגוף את חסרונו. לא חשוב אם את/ה גבר או אישה, שמן או רזה, צעיר או זקן – אם לא תיתן מענה לצורכי הגוף העייף, זה רק עניין של זמן עד שזה יתגבר עלייך ותירדם (חלילה) במהלך הנסיעה. איפה עובר הגבול הברור שבו זה עלול להתרחש ? אף אחד לא יכול לערוב לך. כיוון שאני מייחס לעייפות חשיבות כבירה כגורם המסכן אותנו ואני עדיין חושב שיש במרבית המקרים מה לעשות וכיצד להתגונן מפניה, תרשו לי להציע מספר "טיפים".

סוג התרופה לעייפות

יתרונות

חסרונות

 

 

לעצור ולישון 10-20 דקות.

התשובה ה"מוחצת" ו"האולטימטיבית" לעייפות.

אגב, רצוי שלא להירדם מעבר ל-20 דקות מפני שאז תקומו עייפים יותר.

מניסיון: שינה של כ-15 דקות תעניק לכם אורכה לנהיגה בטוחה של שעה לפחות !

 

לא בכל מקום אפשר לעצור.

אסורה עצירה בכביש מהיר ורצוי שלא לעצור בשוליים בכל סוג של דרך, אלא בתוך תחנת דלק או הרחק משפת הכביש.

עצירה בצד הדרך לשם ביצוע

 תרגילי התעמלות

יעיל, אך לזמן קצר יחסית.

ר' סעיף קודם.

 

ביצוע (אם כי מוגבל מאוד) של תרגילי התעמלות בתוך המכונית.

לדוגמא: ללחוץ ולהרפות לחילופין עם הראש על משענת הראש. או למשוך ולדחוק לחילופין את ההגה.

 

במקום שאין אפשרות לעצור בבטחה.

ניתן לביצוע בכל זמן ובכל מקום כמעט, אפילו תוך כדי נסיעה זהירה (לא בשטח הררי).

 

 

יעילות מוגבלת.

 

לאכול חטיף

משמר ערנות יעיל מאוד

אסורה נהיגה עם יד אחת.

 

עצירה להתרעננות

שתייה או אכילה (קלה) משמרת את הערנות.

רצוי לשתות , בעיקר משקה עם קפאין כגון קפה,תה או משקה אנרגיה

לא תמיד יש פונדק או תחנת דלק בנמצא, אם כי בשנים האחרונות הכמות והאיכות של מזנוני תחנות הדלק השתפרו ללא היכר.

 

בחורף, בעת חימום הרכב, יש לפתוח מעט את החלון בצד הנוסע, מימין לנהג.

 

חילוף האוויר (מערבולת) יתרחש בצד ולפיכך לא יעייף את הנהג.

 

יותר בבחינת טיפול מונע עייפות.

אם העייפות כבר קיימת, פתיחת חלון לא תספק את הסחורה.

בעת גשם, לא נוכל לפתוח חלון.

 

בקיץ, בעת מיזוג הרכב,יש להקפיד לשתות מידי פעם כיוון שהמזגן מייבש.

השתייה מרעננת ומספקת נוזלים לגוף כדי למנוע התייבשות.

גוף יבש משמעותו ירידה דרסטית בערנות.

 

שתייה מרובה בד"כ טובה , אך צריך לזכור שאח"כ נצטרך לחפש גם שירותים.

 

כמובן שטבלה זו מציאה רק מקבץ רעיונות קטן מתוך מגוון גדול בהרבה של רעיונות אפשריים להתרעננות, כל אחד כמיטב ניסיונו וכמיטב דמיונו. שורה תחתונה לכולנו הנהגים היא כזו: קחו בחשבון שאנו, כבני אדם וכנוהגים, מוגבלים ביכולת האנושית שלנו לשמר ערנות לאורך זמן אם הנסיעה ארוכה ומונוטונית ואו כאשר גופנו חסר בשעות שינה. אם לא נהיה מודעים למגבלה זו ולא נשעה לאזהרות הגוף אשר משדר לנו על כך בבהירות , אנו עלולים להירדם בעת הנהיגה ולהיכלל (לא עלינו) בסטטיסטיקה המשטרתית לשנת 2008. המחבר: דדי ברעם - מרצה ומדריך לנהיגה נכונה ולנהיגה מתקדמת. להזמנת הרצאות לציי רכב: טל': 052-8270582 dadyn@zahav.net.il

נהיגה אגרסיבית 
נכתב על ידי דדי ברעם   [ 09/12/2007 ]

 

נהיגה אגרסיבית או התנהגות אלימה בדרכים, היא מונח לאופן נהיגה המושפעת כתוצאה מכעס או לעתים אף כתוצאה
מאלימות אשר הנהג היה חשוף לה.
כאשר אנו עדים לנהיגה אגרסיבית של נהג אחר,  סבורים שהוא נוהג באופן מסוכן, או מבצע טעויות בנהיגה אשר עלולות לפגוע בנו,
אנו עשויים למצוא עצמנו נוהגים תחת השפעה של נהיגה אגרסיבית.
התופעה מתעצמת בעיקר כאשר התנועה מתנהלת בצפיפות. במצב זה, מספיקה טעות קטנה של הנהג האחר כדי להכניס אותנו
למצב של מתח ועוינות ואף עלולה להוביל אותנו או את הנהג האחר לאלימות מילולית או חלילה לאלימות פיזית.
צריך להבין שכולנו, בעלי הניסיון בדרכים, חשים או נחוש לעיתים כעס או אלימות באופן כזה או אחר מצד משתמשי הדרך האחרים.
השאלה המרכזית במקרים הללו תהיה מה נעשה עם אותו כעס ועד לאיזה מרחק ולאיזה כיוון נוביל אותו.
 
4 סיבות טובות לא לנסות לחנך נהגים אחרים:
 
מכירים את אותם נהגים המבצעים מרדף רכוב אחרי רכב אחר אשר ביצע עבירת תנועה לדעתם, והם יתפסו אותו וילמדו אותו לקח ?
אז אם זה מוכר לכם מתוך ניסיון אישי, אני  ממליץ לכם לבזבז את זמנכם ובוודאי את הדלק שלכם על דברים מועילים יותר !
ראשית , אף אחד לא שמכם לשוטרי תנועה.
שנית, המרדף מסכן אותך ואת משתמשי הדרך האחרים. הוא מסוכן והוא איננו חוקי !
שלישית, למען ביטחונכם, עדיף לכם להימנע מעימות עם אדם אשר אינכם מכירים ואינכם יכולים לצפות את תגובתו. 
ורביעית, נניח ש"תפסתם" את הפוחז ונתתם לו "באבי אביו". האם בכך אתם סבורים שהוא "חונך" ?
ונניח שהוא למד לקח, האם אין עוד שני מיליון נהגים נוספים המבצעים בכל יום מאות אלפי טעויות? האם ביכולתך לחנך את כולם ?
האם אתה לא מבצע טעויות בנהיגה ?
 
טעויות נפוצות לנהג הממהר/העצבני
 
מכירים את הבדיחה שבישראל, מי שנוסע לאט ממך הוא אידיוט ומי שעוקף אותך הוא מניאק ?
מכירים את התופעה שדווקא כאשר אנו ממהרים, כל שאר הנהגים נוסעים לאט יותר ומפריעים לנו ?
מכירים את זה שאנו נוסעים בפקק ותמיד נדמה לנו שהטור המקביל לנו נוסע מהר יותר ?
אז זהו, שאין בכך כל אמת. הכול רק בראש שלנו.
אם נבהיר זאת לעצמנו בזמן המתאים, הלחץ בו אנו נתונים יפחת.
חיתוך מסלולים לימין לשמאל לא באמת יביא אותנו מהר יותר ליעד, אלא רק יסכן אותנו ואת משתמשי הדרך האחרים.
נדמה לנו שהרכב שלפנינו נוסע לאט ? ראשית, זה בד"כ לא נכון מפני שכאמור אנחנו לחוצים.
שנית, הצמדות לרכב שלפנינו לא תקדם אותנו מהר יותר .  אי שמירת רווח כנדרש רק תסכן אותנו ותכניס ללחץ גם את הנהג במכונית שלפנינו.
ממהר ? סע כחוק, וכך תגיע הכי מהר והחשוב ביותר גם בטוח ורגוע יותר ליעד.
או כמאמר חז"ל: סע לאט – תגיע מהר !
  
מה גורם לאלימות בכבישים ?
 
אומנם תופעות של אלימות קשה בכביש הכוללת אלימות פיזית די נדירה, אך תופעות של אלימות מילולית והתנהגות אגרסיבית בדרכים, נמצאת במגמת עלייה.
מה הגורמים העיקריים היוצרים והמאיצים תופעה זו ?
וחשוב מכך, מה הדרכים הנכונות המאפשרות לנו להפחית התנהגות אגרסיבית בכביש או להתגבר עליה כאשר היא מופנית כלפינו מצד משתמשי דרך אחרים.
מצד אחד ידוע, שאנשים אשר מעצם טבעם נוירוטיים או אגרסיביים, נוטים להתנהג כך באופן דומה ,
 גם בכביש.
מצד שני, ידוע על אנשים נורמטיביים רבים אשר מאמצים להם התנהגות אגרסיבית, רק כאשר הם נמצאים מאחורי ההגה.
מדוע זה קורה ?
בני האדם הם "יצורים טריטוריאליים" ומתוקף כך נוטים להגיב באופן הגנתי על סביבתם הקרובה כאשר הם חשים שרכב אחר פלש למרחב הדרך שלנו.
הרכב בו אנו יושבים מעניק לנו תחושה ביתית של בטחון. בטחון זה נותן לנו לעיתים אומץ לחרף ולקלל אחרים, אשר לא היינו מעיזים לקלל אותם אם היינו נוסעים איתם למשל בנסיעה משותפת ברכבת.
החיים המודרניים דורשים מאיתנו להספיק הכול ומהר  ומי שמפריע לנו נתפס כמעצבן.
ההתנהגות ההגנתית שלנו מתרגמת לנו כל טעות גם אם תהיה שלנו, כטעות של הנהג האחר ומעלה את חמתנו.  נהג עצבני הוא נהג גרוע, המסכן אחרים וגם את עצמו.
נהג עצבני נוטה להיצמד לרכב שלפניו, לסטות מנתיב לנתיב ולעיתים לקחת סיכונים או לאמץ התנהגות "ילדותית" ובלתי אחראית.
נהיגה לוחמנית נפוצה יותר אצל הנהג הצעיר ותגבר אף יותר אם יהיו נוכחים איתו ברכב בני גילו או בנות המין היפה.
 
מהם הגורמים הנפוצים ביותר אשר גורמים לנו לכעס בכביש:
 
  • המכונית שלפנינו לא אותתה.
  • המכונית שלפנינו או לצידנו אינה נוסעת בקו ישר.
  • עוקפים אותנו בפקק דרך השוליים.
  • "חותכים" אותנו.
  • לא נותנים לנו להשתלב בתנועה.
  • מדברים בסלולארי או עסוקים בפעילות מסוכנת אחרת, תוך כדי נהיגה.
  • גונבים לנו את מקום החנייה.
  • נוסעים באיטיות בכביש מהיר.
  • נשארים בנתיב השמאלי.
  • צופרים לנו.
  • מסנוורים אותנו.
  • נוזפים או מקללים אותנו.
  • כל פעולה פתאומית של רכב אחר אשר מאלצת אותנו לבלום בחוזקה או לברוח .
  • נדבקים אלינו מאחורה, ועוד ...
 11 טיפים כיצד להתמודד עם רגשות זעם בכביש ?
 
1         . ראית טעות נהיגה של נהג אחר, אל תתרגז.
                   זכור שגם אתה ביצעת טעויות ועשוי לבצע טעויות גם בעתיד.
2.      התייחס לנהג האחר כפי שהיית רוצה שיתייחסו אליך.
3.      טעית, אל תאשים אחרים.
א.      לא בושה להודות בטעות.
ב.       הנהג האחר מפגין כלפיך אצבע מאשימה ? לא בושה להתנצל
     (לעיתים מספיקה תנועת יד מפייסת).
4.      לפני כל סטייה מנתיב, הסתכל במראות ואל תשכח לאותת.
5.      אם נהג אחר מתנהג כלפיך באלימות, השתדל להתעלם ולהישאר רגוע,
     המשך לנהוג במהירות המותרת בנתיב הימני והמנע ממגע במבט עם הנהג השני.
     הנהג השני מסכן אותך ? סע לכיוון תחנת המשטרה הקרובה ומסור שם את מספרו.
6.      נהג אחר עוקב אחריך ? המנע מנסיעה לביתך.
7.      מנסים לפתוח את הדלת שלך ? נעל אותה וסע. אינך יכול לנסוע ?, צפור ברצף ואו התקשר למשטרה.
8.      אל תחזיק ברכב נשק חם או קר מכל סוג שהוא.
מחקרים מראים ששימוש בכלי נשק מצד אחד או יותר מחמיר את האירוע ועלול להסתיים ברע. האם אתה באמת רוצה לפגוע במישהו או עדיף לצאת מהאירוע ללא נזק. וויתור אינו מצביע על חולשה אלא מראה חוזק !
                9.    לפני יציאה לדרכים, בפרט בשעות העומס, התעדכן לגבי עומסי התנועה
                        ( 955 * מכל סלולארי).
10.  אם נקלעת לנסיעה ארוכה או מעצבנת, השתדל לעשות הפסקה להתרעננות. אכול    
      ושתה משהו. זה מרגיע.
11.  אם נקלעת לעימות עם נהג אחר, זכור שאין זה אישי. אינך מכיר את הנהג השני וקרוב        
   לוודאי שגם לא תפגוש אותו בעתיד (אלה אם זה ידרדר ותפגשו במשטרה ובבית     
   המשפט). זכור שלאנשים כמותו יש בעיה התנהגותית והתקפתם כלפיך איננה אישית אלא    
   משקפת קושי התנהגותי שלהם.
 
 
ירידה לשוליים- באופן בלתי מתוכנן וחזרה אל הכביש – בשלום !
נכתב על ידי דדי ברעם   [ 28/08/2007 ]
  
מה האירועים האפשריים שכתוצאה מהם אתה עלול לרדת לשוליים באופן מאולץ או לא מתוכנן ?
חוסר תשומת לב ואו הירדמות וכתוצאה
מכך גלישת הרכב לשוליים.
התחמקות מחפץ שנפל על הכביש.
סנוור חזק מלפנים. 
כניסה מהירה מידי לעקומה שמאלה (תת היגוי).
התחמקות מתאונה חזיתית.
 
מה אסור לעשות !
אל תיתפס לבהלה.
המכונית מסוגלת לנסוע על השוליים (גם במהירות גבוהה) מבלי להתהפך כל עוד לא תבצע שגיאות מיותרות.
אל תנסה להחזיר את המכונית לכביש בכוח או באופן חד כל עוד אתה במהירות גבוהה ולא נקטת צעדי זהירות מתבקשים (אותם נראה בשקף הבא).
 
שלב ראשון לפתרון הבעיה
אחוז את ההגה חזק בשתי ידיך.
הרפה מדוושת הגז ולחץ בעדינות על דוושת הבלם תוך שאתה שומר על כיוון נסיעה ישר עד להאטה משמעותית או עד לעצירה מוחלטת.
הקפד על כך שהגלגלים אשר ירדו לשוליים לא יהיו צמודים לשפת השוליים החדים.
 אל תיצמד לדופן הכביש. הצמדות לדופן עלולה לקרוע את הצמיג ותקשה על הפניית הצמיגים שמאלה לכיוון חזרה אל הכביש.
 
שלב שני לפתרון הבעיה
כעת אתה שולט ברכב. מומלץ לעצור במתינות (רחוק משפת הכביש) ולהירגע.
האם נגרם נזק למכונית או לצמיגים ? (מומלץ לבדוק).
כעת השתלב חזרה על הכביש כפי שלמדנו באירוע הקודם - עליה מתוכננת לכביש.
 
זכור !
ירדת באופן מאולץ – אין זה אומר שאתה חייב לעלות באופן מאולץ !
 
אפשרות לא נעימה
אתה נוסע על השוליים ומולך מכשול כגון גשרון, עמוד , מכונית חונה וכדומה ואתה חייב לחזור אל הכביש או לבצע עצירת חירום. 
 
מה לעשות ?
 
האם ביכולתך לחזור אל הכביש בבטחה ?
 
השיקול המרכזי להחלטה:
האם השוליים סלולי אספלט 
או סלולי כורכר וקיימת בו מדרגה ?
האם אני רואה מכוניות בנתיב שלי או הנגדי ?
האם מהירות הרכב גבוהה ?
 
אם התשובה לאחת או יותר מהשאלות הללו היא "כן" אסור לי לחזור לכביש ועלי לבצע עצירת חירום !
 
עצירת חירום בשוליים
הדרך הנכונה לעשות זאת, היא:
לבלום בעוצמה מקסימאלית !
למרות ששני הגלגלים הימניים על השוליים והשניים השמאליים על הכביש, הרכב יעצור במרחק הקצר ביותר ויישאר מאוזן כמעט לגמרי, גם ללא מערכת ABS.
 

תרומת משרד התחבורה אגף הרישוי לתאונות הדרכים

נכתב על ידי דוד יצחקי   [ 20/07/2007 ]

הנושא: אותי זה מדאיג - תרומת משרד התחבורה/אגף הרישוי לתאונות הדרכים

במאמר הקודם סקרתי את כל שעשו בעלי התפקידים באגף הרישוי על מנת לקדם את רמת לומדי הנהיגה והנהגים, ואף העליתי מספר הצעות שלעניות דעתי אמורות לפתח מערכת בקרה ובעקבותיה מערכת הכשרה שתביא להעלאת רמת הנהגים במדינתנו מוכת תאונות הדרכים.

"מומחי" משרד התחבורה / אגף הרישוי שהם גם קובעי המדיניות, ממלאים את תפקידם שנים רבות.

כמי שעוסק בנושאי תחבורה משנת 1969 מפתיעה אותי העובדה שעל אף המצב העגום לא מוחלפים בעלי התפקידים למעט כאלה שמפאת גילם יצאו לגמלאות או כאלה שהחזירו נשמתם לבורא וכמה מעטים שהואשמו במעשים בלתי ראויים ולאחר זמן מצאו עצמם מחוץ למערכת וזאת על אף שראשי המערכת התעלמו ממעשיהם ועשו ככל יכולתם להשאירם בתפקיד.

אותם בעלי תפקידים העלו בפני שרי התחבורה השונים הצעות ורעיונות שלא הועילו ולא קידמו את הרמה המקצועית ורמת הבטיחות של הנהגים.

בין ההצעות והרעיונות שהועלו כמה דוגמאות:
-שנוי גיל לימוד הנהיגה ו/או שינוי הגיל לקבלת רישיון הנהיגה.
-שנוי בסדר נושאי לימוד הנהיגה.
-הקמת מגרשי הדרכה ללומדי נהיגה.
-הקמת מגרש לביצוע טרום מבחן לנבחני נהיגה.
-חובת מלווה לנהג חדש.
-שנוי בקריטריונים לקבלת מועמדים לקורס מורי נהיגה.
-שנוי קריטריונים לקבלת מועמדים לתפקיד בוחני נהיגה.
-שנוי בדרגות רישיונות הנהיגה.
-חובת השתתפות בקורס עיוני לאחר 3 שנים מקבלת רישיון הנהיגה.
-איסור נהיגה בלילה לנהגים צעירים.
-איסור להסיע יותר משני נוסעים לנהגים חדשים.

לא אכנס במאמר זה לפירוט התועלת שבקיום כל אחת מההצעות שמניתי וקיימות עוד רבות. אולם המכנה המשותף לכולן: הרבה מהומה על לא מאומה.

בשנת 1969 המקצוע אחרון במסגרת שלל המקצועות שלמדנו בקורס מורי הנהיגה היה, מתודיקה של הוראת הנהיגה עיוני ומעשי.

בחלק העיוני למדנו לעבוד על פי כרטיס תלמיד שבו היו רשומים כל נושאי הלימוד העיוניים והמעשיים של הוראת הנהיגה.

בחלק המעשי הושיבו אותנו ברכב ליד תלמיד ולימדו אותנו כיצד ללמד באופן מעשי את הנושאים הרשומים בכרטיס התלמיד.

כשסיימנו את הקורס התחייבנו לעבוד על פי כרטיס התלמיד ואף להחתים את התלמיד על כל אחד מהנושאים שלמד הכתובים בכרטיס.

כמורים גם חויבנו על פי תקנות התעבורה לחתום שהכן לימדנו את הנושאים המוזכרים בכרטיס התלמיד ובנוסף מנהל בית הספר לנהיגה חויב לבחון את התלמיד לפני המבחן המעשי (הטסט) ולאשר בחתימתו שהתלמיד למד את הנושאים ושולט ברכב ברמה שתאפשר לו הצלחה במבחן המעשי.

ברצוני לציין שמשרד התחבורה / אגף הרישוי לא פיקח על מורי הנהיגה ולא בדק את נחיצותו של כרטיס התלמיד ואת השימוש בו.

כתוצאה מיכך לא נעשה שימוש בכרטיס התלמיד כפי שדורשות תקנות התעבורה, הוא לא הובא לידיעת התלמיד. המנהל המקצועי ברב המקרים לא בחן את התלמיד והיה רק חותם עליו כאילו ביצע את חובתו.

בסיום הלימוד לפני שהתלמיד הוגש למבחן המעשי (הטסט) הוא התבקש לחתום על הכרטיס מבלי שידע והבין על מה הוא חותם. המורה צרף אותו לשאר המסמכים שנידרש לתת לפני המבחן לבוחן שביצע את המבחן המעשי.

כך "שימש" כרטיס התלמיד את מורי הנהיגה שנים עד שהחליטו "מומחי" משרד התחבורה / אגף הרשוי לשנות אותו ולהוציא את הלימוד התיאורטי מכרטיס התלמיד ואסרו על בתי הספר לנהיגה ללמד את התלמידים תיאוריה כחלק מלימוד הנהיגה המעשי. צעד זה לא נעשה בעקבות בדיקה והסקת מסקנות אלא באופן שרירותי במטרה להעביר את הלימוד המעשי לגורמים שהיה אינטרס כלכלי להעביר אליהם.

הופק כרטיס תלמיד חדש ללא החלק שעסק בלימוד התיאוריה. הנושאים שהופיעו בכרטיס החדש שעסקו בלימוד המעשי בלבד, היו אותם נושאים שהופיעו בכרטיס הקודם עם שינויים קוסמטיים בלבד.

גם כרטיס התלמיד החדש זכה לאותה התייחסות כפי שזכה קודמו הן מצד אגף הרישוי וכפועל יוצא מצד מורי הנהיגה והמנהלים המקצועיים של בתי הספר לנהיגה שהשתמשו בו כעוד מסמך שהוגש לבוחן לפני המבחן המעשי כשהוא חתום ע"י התלמיד, ע"י המורה וע"י המנהל המקצועי.

במקום לטפל במחדלי השימוש בכרטיס התלמיד ולוודא שהכן מבצעים המורים והמנהלים המקצועיים של בתי הספר לנהיגה את המוטל עליהם, עובדים על פי כרטיס התלמיד ומבצעים את המבחנים הפנימיים הנדרשים בכרטיס התלמיד על פי חוק.

החליטו לאחרונה ה"מומחים" באגף הרישוי לאחר שקיבלו הוראה ממי שהיה מנהל אגף הרישוי (מר שוקי שדה שבהוראת בג"צ הופסקה כהונתו בעקבות מעשים בלתי ראויים בהם הודה והואשם) לשנות שוב את תהליך לימוד הנהיגה, זאת בעקבות "שיתוף פעולה" עם מספר בעלי אינטרסים בארגון מורי הנהיגה.

כך נולד ה-מרכז ללימוד נהיגה. (מל"ן)

המל"ן אינו מביא שום בשורה חדשה בלימוד הנהיגה. בעבר נוסו תכניות דומות לזו של המל"ן שנחלו כישלונות. אחד הניסיונות היה לימוד נהיגה במסגרת בתי הספר התיכוניים. גם אז באגף הרישוי היה מישהו מעוניין בהצלחת התכנית לא מהסיבות הנכונות ונעשו מעשים שפגעו ברמת הבטיחות של התלמידים עד כדי מתן רישיונות נהיגה לתלמידים שרמת נהיגתם לא עמדה ברמה הנדרשת וזאת על מנת לייצר באופן מלאכותי הצלחה.

במסגרת השתלמות שנתית של מורי הנהיגה בישראל מחייב אגף הרישוי להקשיב להרצאות בנושא המל"ן הרצאות אלה ניתנות ע"י נציגי אגף הרישוי (שמקבלים ממון רב עבור שעות ההרצאה) ולהם אינטרס בהכנסת התכנית ונציגי אירגון מורי הנהיגה (שמקבלים גם הם ממון רב עבור שעות ההרצאה) שיזמו את התכנית במטרה להקים מרכזי לימוד נהיגה שמהם ירוויחו כסף רב על חשבון התלמידים ולמרות זאת זוכים לשיתוף פעולה של ראשי אגף הרישוי.

לצערי בהשתלמויות אלה לא הסכימו לתת למרצים ואנשי מקצוע שדעתם שונה להרצות ולהעלות נקודות נגד תכנית המל"ן.

פיילוט בהפעלת המל"ן שהתקיים בכפר סבא באופן לא חוקי בגיבוי "מומחי" אגף הרישוי ובעלי תפקידים בכירים באגף הרישוי - נחל כישלון. למרות זאת מציגים נציגי ארגון מורי הנהיגה ונציגי "מומחי" אגף הרישוי מצג שווא של הצלחה שלא הייתה ולא נבראה ומפיצים שמועות שהמל"ן קום יקום חרף התנגדותם של רוב מורי הנהיגה בישראל.

אם תכנית זו תצא לפועל:
א.מחיר לימוד הנהיגה יעלה.
ב. בזבוז הזמן של תלמיד הנהיגה יהיה גדול ללא תועלת.
ג. לימוד הנהיגה לא יהיה יעיל ולא ייצר נהגים טובים יותר.
ד. התוצאה הסופית לא תהיה שונה ואולי תהיה פחות טובה מזו הקיימת.
ה. מספר מצומצם של בעלי מרכזים ללימוד נהיגה (מל"ן) שעומדים להיפתח
יתעשרו.

את שר התחבורה מר שאול מופז הנושא אינו מעניין והוא מפקיד אותו בידי בעלי תפקידים באגף הרישוי שכפי שציינתי אינם מבינים בו ומגבים את הקבוצה המצומצמת של ארגון מורי הנהיגה שלה אינטרס כלכלי בנושא.

ושוב במסווה של דאגה למצב הקטל בכבישים יתרום משרד התחבורה תרומה נוספת לתאונות הדרכים.

תחת הכותרת המלחמה בתאונות הדרכים מריצים "מומחי" אגף הרישוי בחסות בעלי תפקידים בכירים באגף הרישוי תכנית שבה:
א.אין כל חדש.
ב.אין כוח מקצועי שיפקח על מורי הנהיגה.
ג.בהעדר פיקוח מורי הנהיגה ובעלי המל"נ/ים לא יקיימו את הוראות
תקנות התעבורה בנושא כפי שלא קיימו אותו עד היום.

שוב תגרם.....מהומה על לא מאומה.

אודות כותב המאמר:
מורה נהיגה ומנהל מקצועי של בית ספר לנהיגה, על כל סוגי כלי הרכב, למעלה מ-30 שנה. משמש כמרצה מטעם גופים שונים במגוון נושאים בתחום התחבורה. הכשרתי במשך למעלה מ-15 שנים מורים לנהיגה מכל רחבי הארץ, במקצועות שונים, עיוניים ומעשיים של קורסים להוראת נהיגה. השתתפתי בתכנון וביצוע של פרויקטים שונים בתחום התחבורה, לרבות פרויקט ניסיוני בתחום החינוך התעברתי במסגרת הטכניון. מדריך ראשי בנושאי נהיגה מבצעית, נהיגת שטח והחלקה, מטעם גופים שונים לרבות צהל משטרת ישראל וכו'. קצין בטיחות בתעבורה ובעל משרד למתן שרותי בטיחות לכ- 350 כלי רכב כבדים בהתאם לחוק המוביל. מחזיק בתעודת נותן חוות דעת מומחה בנושאי תחבורה מטעם בתי המשפט.

 

המלחמה בתאונות הדרכים

נכתב על ידי דוד יצחקי   [ 16/06/2007 ]
[ נצפה 225 פעמים ]

המלחמה בתאונות הדרכים

רקע

תאונות הדרכים במדינת ישראל ממשיכות וגובות מחיר דמים גבוה, כאשר כל קברניטי התחבורה בישראל, פועלים, ככול יכולתם, במטרה להביא לשיפור המצב.

ההצלחות, עד כה, חלקיות בלבד.

המכנה המשותף, בין כל העוסקים בניתוח הגורמים לתאונות הדרכים, הוא בחלוקה שהם עושים לשלושה גורמי סיכון:

א.הגורם האנושי.
ב.גורם הדרך.
ג.גורם הרכב.

באמצעות שלושת הגורמים הנ"ל, נעשה ניסיון לאתר את נקודות התורפה ולטפל בהם, כאשר ברור כי לכל אחד מהגורמים הנ"ל, יש חלק בתוספת הסיכון, שמובילה לא פעם לתאונת דרכים עם או בלי נפגעים.

המחקרים השונים מראים כי הגורם הדומיננטי מבין השלושה הוא הגורם האנושי.

הטיפול בגורם האנושי- המצב הקיים

לימוד הנהיגה והתנאים לקבלת רשיון עד דרגה 03 +דרגות א', ב' ו-ג':

1. בדיקות רפואיות
2. מבחן עיוני.
3. הכשרה מעשית.
4. מבחן מעשי.

לימוד הנהיגה והתנאים לקבלת רשיון למשא כבד, גורר תומך, רכב ציבורי ורכבים ייחודיים (מלגזות, טרקטורים וטרקטורונים):

1. בדיקות רפואיות +בדיקות ייחודיות.
2. הכשרה עיונית.
3. מבחן עיוני.
4. הכשרה מעשית
5. מבחן מעשי.

הקריטריונים לחידוש רשיון:

1. הצהרת בריאות + במקרים מסוימים דרישה לבדיקה.
2. תשלום אגרה.
3. מבחן עיוני ומעשי לאחר אי חידוש רישיון נהיגה למעלה משנה.
4. מבחן עיוני ומעשי לאחר שלילה.


ההכשרות הקיימות לבעלי רשיונות נהיגה מסוגים שונים:

1. הכשרה עיונית/מעשית לשדרוג רישיון הנהיגה.
2. הכשרה עיונית להמרת רישיון נהיגה זר.
3. קורס עיוני ומבחן עיוני לצוברי נקודות (שיטת הניקוד).






יוזמות שנעשו במסגרת המלחמה בתאונות הדרכים.


פעולות הכשרה:

1. הכשרת והקמת משמרות הבטיחות בבתי ספר.
2. קורס עיוני לכלל בעלי רשיונות, לאחר 3 שנים מיום הוצאת הרשיון.

פעולות חקיקה:
1. שינוי גיל לומדי הנהיגה ומקבלי רישיונות הנהיגה.
2. חיוב בנהג מלווה.
3. איסור הנהיגה לצעירים בשעות הלילה.
4. איסור לצעירים הרוכבים על רכב דו גלגלי להסיע אדם נוסף עד גיל 18.
5. הגבלת צעירים עד גיל 18 לנהוג באופנוע שנפח המנוע עולה על 50 סמ"ק.
6. איסור הסעת יותר משני נוסעים לנהגים חדשים.

פרויקטים ניסיוניים:

1. פרויקט לימוד הנהיגה בבתי הספר התיכוניים.
2. פרויקט חיילים בחופשה.
3. הקמת מגרש לביצוע טרום מבחן לתלמידי נהיגה.
4. אימון במשטח החלקה לנהגים מקצועיים ממסגרות שונות.



תכנון עתידי של משרד התחבורה/אגף הרישוי.

1. הקמת מגרשי הדרכה.
2. שינוי מבנה בתי הספר לנהיגה והקמת מל"ן ללימוד נהיגה.
3. שינוי תהליך לימוד הנהיגה במסגרת המל"ן.
4. שינוי בדרגות רשיון הנהיגה.
5. שינוי תקופת הליווי של הנהג המלווה.


הבעיות .

1. העדר חינוך התנהגותי.
2. ליקויים בדוגמא אישית ? הורים, בני משפחה, נהגי חברות ההסעה.
3. רמת המבחנים העיוניים והמעשיים.
4. רמתם המקצועית והמוסרית של מורי הנהיגה.
5. רמתם המקצועית והמוסרית של המנהלים המקצועיים.
6. רמתם המקצועית והמוסרית של בוחני הנהיגה.
7. מערכת הפיקוח והבקרה על בוחני ומורי הנהיגה.
8. המעקב אחר רמתם המקצועית של הנהגים.
9. הרמה המקצועית של העוסקים באכיפה.
10. הרמה המקצועית של הצוות המקצועי במשרד התחבורה.






מחדלים במצב הקיים.


מחדל הרכב הכבד.

עד שנת 1995 כל מבקש רישיון נהיגה לרכב מעל 15 טון חויב ברישיון נהיגה לרכב משא עד 15 טון, בדיקה רפואית וקורס עיוני שבסופו קיבל תעודה. על סמך התעודה שודרג רישיון הנהיגה שלו לרכב מעל 15 טון. בשנת 1995 החליט אגף הרישוי לחייב את מבקש הרישיון גם בהכשרה מעשית של 22 שעורי נהיגה כתנאי למבחן מעשי. התוצאה של דרישה זו היתה שכ - 70% מהנהגים נכשלו במבחן המעשי ונאלצו לקבל שעורים נוספים ולגשת למבחנים חוזרים. על פי נתון זה מסתבר שנהגים שקיבלו רישיונות נהיגה רק על סמך השתתפות בקורס העיוני אינם כשרים לנהיגה ונוהגים עד היום בכבישי ישראל עמוסי התאונות.


מחדל הרכב הציבורי (אוטובוס).

מבקש רישיון לרכב מסוג אוטובוס חייב כתנאי ברישיון לדרגה 02 (רכב פרטי), בדיקות רפואיות, קורס עיוני ומבחן מעשי. כאשר הנהגים הלומדים בבתי הספר הפרטיים המחזיקים באוטובוס ללימוד נהיגה
מסיימים את לימוד הנהיגה ומקבלים רישיון נהיגה פונים לחברות הציבוריות (אגד או דן) הם נאלצים לקבל הכשרה נוספת של שעורי נהיגה רבים וחלקם גם לאחר ההכשרה הנוספת אינם מתקבלים לעבודה בגלל רמת נהיגה ירודה. נהגים אלה פונים לחברות האוטובוסים הפרטיות ושם משמשים כנהגים.


דוגמאות להצעות שיפור.

תנאים לקבלת רישיון נהיגה

הקמת צוות מקצועי בלתי תלוי שיבחר בזכות כישוריו המקצועיים בלבד, ושיעסוק ב:

* שינוי התכנים של החומר העיוני הנדרש ממבקשי רישיונות הנהיגה לסוגיהם והפיכתו לרלוונטי כך שתוצאות המבחנים העיוניים יצביעו בוודאות על הבנה של לומד הנהיגה בחומר הנלמד.
* קביעת קריטריונים למבחני הנהיגה המעשיים, באופן שיבטיח שהצלחה במבחן המעשי תצביע בוודאות על כושר נהיגתו והתאמתו של מבקש רישיון הנהיגה להימצא בדרך.


אסור שמשפט הביקורת, "המורים מלמדים והתלמידים לומדים רק לעבור את הטסט", יהיה משפט עם קונוטציות שליליות. השאיפה, להגיע למצב שבו תלמיד שלמד כדי לעבור את המבחן העיוני או המעשי או מורה שלימד ותלמידו הצליח במבחן העיוני או המעשי עשו כל שצריך. תלמיד שלא עבר את המבחן לא יוכל להאשים את הבוחן אלא רק את עצמו או את המורה שלו.


תנאים לחידוש רישיון נהיגה והוראה.

נהגים מקצועיים: (אחת ל 3-5 שנים)

1. חיוב בבדיקות רפואיות מקיפות הכוללות מצב גופני ונפשי.
2. בדיקת עבר משטרתית הכוללת עבירות פליליות ועבירות תנועה.
3. פרטים מחברת הביטוח על תביעות וניתוח משמעות התביעות הקיימות.
4. בדיקת ניסיון מוכח בנהיגה, אישורים ממקום העבודה על ת
צפיות:233380 דירוג:0 סך-הכל מדרגים:0


דרג!
1  2  3  4  5


תגיות:

שתף את הדף עם חבריך